הצלחות ופסקי דין
משרד החינוך ביטל רישיון לתיכון כיוון שלמדו בו רק 8 תלמידים. בערר על ההחלטה, שהוגש על ידי משרדנו, פסקה ועדת הערר כי יש להעניק לתיכון 'שנת חסד' במהלכה יופעל במתכונת מתחדשת.
בית ספר כנף בדרום רמת הגולן פועל בשיטה הדמוקרטית-סאדברית במשך כ- 30.
בשנה"ל תשפ"ג למדו בתיכון רק 8 תלמידים, מסיבות שונות. משרד החינוך ביקש שלא לחדש הרשיון לשנה"ל תשפ"ד בשל טענות הנוגעות למספר התלמידים בבית הספר, לשיטה הפדגוגית, לניהול ולמבנה הפיזי של בית הספר.
בערר שהגשנו הבהרנו את חשיבות המשך קיומו של התיכון כמסגרת ייחודית יחידה בכל דרום רמת הגולן. באשר לדרישות הפדגוגיות והאחרות הוצגו המאמצים הרבים שנקט בית הספר למלא אחר הוראות משרד החינוך, לרבות התאמות רלוונטיות בשיטת החינוך.
הערר שהגשנו התקבל. וועדת הערר קיבלה את הטענה לפי גידול במספר התלמידים אפשרית ופשוטה בהרבה מסגירתו והקמתו בעתיד מחדש, כפי שביקש משרד החינוך. הוועדה סברה, כי יתר הדרישות הנוגעות לשיטת החינוך פתירות ככל שיוחלט על ליווי מתאים מטעם הפיקוח הפדגוגי במחוז. לפיכך הורתה הוועדה למשרד החינוך לחדש את הרשיון לביה"ס.
ערר 24/23 העמותה לקידום בית הספר הדמוקרטי כנף נ' משרד החינוך
עתירה שהגשנו לבג"צ הביאה לפרסום צו חינוך מיוחד, ובו מנגנון תקצוב חדש למוסדות החינוך המיוחד המוכש"רים בישראל
משרד החינוך פרסם נהלים להשתתפות הרשויות המקומיות בתקציב מוסדות החינוך המיוחד המוכרים שאינם רשמיים, אשר פועלים בשטחן. הנהלים פגעו מאד בתקצוב שניתן עד אותה עת, ולפיכך עתרנו לבג"צ בשמן של מספר רשתות חינוך.
בעתירה טענו שהנהלים החדשים פורסמו ללא מתן זכות טיעון לבעלויות על מוסדות החינוך, הגם שתקציבן נפגע מהם. כמו כן כי הנהלים הוחלו בפועל לאחר פתיחת שנת הלימודים, כאשר המוסדות כבר נערכו תקציבית לפי מה שהיה נהוג עד אותו שלב. עוד נטען, כי הסדרת התקציבים (הקרויי גם "אגרות חוץ") צריכה להיעשות בצו ולא ב"חוזר מנכ"ל".
בעקבות כך הורה בג"צ למדינה לפרסם צו חדש, וקודם לפרסומו להעניק למוסדות זכות טיעון בקשר עם התעריפים והמנגנון החדש שלפיו הם ייקבעו. העותרות מימשו את זכות הטיעון שלהם, והגישו באמצעות משרדנו התייחסות מפורטת לטיוטת הצו. כעת, עם פרסומו ברשומות, ניכר כי יושמו בו חלק משמעותי מהערותינו, באופן המיטיב עם המוסדות.
בג"ץ 2134/23
פסק דין תקדימי מתח ביקורת על 'נוהל תחולת רישיון' של משרד החינוך והורה לו להחזיר 890,000 ש"ח לבית ספר שרשיונו עוכב ע"פ הנוהל
על פי נוהל חדש שפרסם משרד החינוך, מועד הנפקת הרשיון למוסד חינוכי יקבע לפי המועד בו התקבלה חוות הדעת החיובית האחרונה בעניינו. תלמוד תורה המתין 4.5 חודשים לקבלת חוות דעת מלשכת הבריאות, ורק אז נמסרו לו ליקויים שעליו לתקן. כתוצאה מכך רק בחודש דצמבר התקבלה חוות דעת חיובית, ובהתאמה –משרד החינוך קבע כי מועד תחולת הרשיון יהיה ממועד זה. התוצאה הישירה של ההחלטה הייתה קיזוז של כמליון ₪ אותם אמור היה המוסד לקבל עבור הפעלתו בחודשים ספטמבר – אוקטובר – נובמבר.
בערר שהגיש משרדנו נטען כי המתנה של 4.5 חודשים לקבלת חוות דעת מלשכת הבריאות, כאשר למוסד החינוכי אין אשם בעיכוב, אינה סבירה, ואינה יכולה להציק את הפגיעה התקציבית בו. וועדת הערר קיבלה את הטענה וקבעה כי משרד החינוך לא פעל כמצופה כאשר הסתפק בשליחת מכתבי תזכורת והיה עליו לנקוט בהליכים נוספים כדי לקדם את מתן הרשיון. זאת בפרט נוכח אחריותו לשלומם של התלמידים. כמו כן נקבע כי על משרד החינוך לדאוג שחוות הדעת התברואתית תועלה במלואה למערכת הרישוי, מיד בסמוך לעריכתה, וזאת על מנת שהבעלות תוכל לפעול לתיקון הליקויים במועד. משלא נעשה כן, קבעה הוועדה כי משרד החינוך ישא באחריות לעיכוב שנוצר ולא המוסד החינוכי.
ערר 29/23 כנסת יצחק נ' משרד החינוך
בוטל צו סגירה שהוצא למוסד חינוכי עקב בעיות בטיחות. עתירה שהגשנו נגד ההחלטה לסגור את בית הספר הביאה את משרד החינוך לבטל את הצו שנתן.
משרד החינוך הוציא צו סגירה לאחד התיכונים המבוקשים ביותר באזור תל אביב. הסיבה: ליקויי בטיחות חמורים שנתגלו במוסד. מהלך משפטי משולב של הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי והגשת ערר לועדת הערר במשרד החינוך, הביאו לביטול צו הסגירה ולהמשך בחינת בקשת הרישוי.
משרד החינוך הוציא צו סגירה לאחד התיכונים המבוקשים ביותר באזור תל אביב. הסיבה: ליקויי בטיחות חמורים שנתגלו במוסד. הנהלת בית הספר פנתה אלינו המומה. השנה כבר החלה, התלמידים לומדים, הצוות עובד. מה עושים עם צו הסגירה?
מבירור העובדות הסתבר כי ליקויי הבטיחות התגלו כחודשיים קודם לכן, והוסרו יומיים לאחר שנתגלו. בנוסף הובהר כי מדובר בליקויים קלים בלבד.
בפעולה משפטית משולבת פנינו לבית המשפט המחוזי לביטול הצו ובמקביל לוועדת ערר פנימית של משרד החינוך, בבקשה להורות על מתן רשיון לבית הספר. כתוצאה מכך הודיע משרד החינוך כי יערוך ביקורת חוזרת במבנה בית הספר, ובמידה והמצב הבטיחותי יהיה תקין – יבטל את צו הסגירה ויעניק לבית הספר רישיון.
העיריה דרשה מהסמינר תשלום עבור אגרת פינוי אשפה. בעקבות עתירה שהגיש משרדנו הופחת
התעריף ב- 75%.
סמינר לבנות נדהם לקבל מכתב מהמועצה המקומית גדרה המודיע לו, כי מעתה לא תפנה אשפה מהסמינר. לסמינר הוצע לשלם על הפינוי שיבוצע ע"י העירייה בסכום של עשרות אלפי שקלים בחודש, ולחילופין להתקשר עם קבלן עצמאי למטרה זו.
בעתירה מנהלית שהגשנו אל בית המשפט המחוזי נטען, כי העירייה מחוייבת בפינוי האשפה העודפת כל עוד אין חוק עזר המתיר לה לבצע גביה בגין שירות זה. העירייה אמנם חוקקה חוק עזר ובו קבעה קריטריונים חלקיים לגביית אגרת פינוי פסולת עודפת, ואולם החוק טרם אושר על ידי שר הפנים, ועל כן לא ניתן לגבות אגרה לפיו.
בהמלצת בית המשפט לעניינים מינהליים, הגיעו הצדדים לפשרה לפיה כל עוד לא אושר חוק עזר בנושא, הסמינר ישלם רק כרבע מהסכום שנדרש לשלם לכתחילה, והעירייה מצידה תמשיך ותפנה את כל הפסולת המיוצרת על ידו.
עת"מ (מרכז) 41290-10-16 אולפנא בהר"ן נ' מועצה מקומית גדרה.
נדחתה עתירה נגד שינוי אזורי הרישום לחטיבות הביניים בקרית אונו. בעתירה, בה יוצגה העיריה על ידי משרדנו, קבע בית המשפט המחוזי כי העירייה פעלה כדין והומלץ לעותרים למחוק את העתירה.
בעתירה שהגישו הורים לתלמידים בכיתות ו' ביקשו לשנות את החלטת העירייה שעניינה שינוי אזורי הרישום לתיכונים העירוניים. בעתירה נטען כי ההחלטה פוגעת בתלמידים, התקבלה שלא על יסוד מסד עובדתי מוצק, והיא פוגעת בזכותם של התלמידים ללמוד במגמות מסויימות.
בתגובה לעתירה הבהירה העירייה באמצעות משרדנו כי ההחלטה התקבלה לאחר שקילת שיקולים ענייניים לרבות צפי אכלוס בשכונות חדשות הצפויות להיבנות בעיר. עוד הבטיחה העירייה כי לא תיפגע אפשרותם של התלמידים להגיש מועמדות למגמות ייחודיות הקיימות בבתי הספר השונים, וכי תאפשר הגשת בקשות העברה פרטניות, אותן תבחן באופן ענייני ומקצועי.
בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי העיריה אכן פעלה כנדרש וכי ההחלטה התקבלה בסבירות.
עת"מ 57735-03-21 מיכל זלצמן ואח' נגד עיריית קרית אונו
בעקבות תביעה שהגיש משרדנו - מועצה מקומית חריש תשלם לבית ספר מוכר שאינו רשמי שפעל בשטחה סך של 304,979 ₪ על פי חובתה לפי 'חוק נהרי'.
רשות מקומית מחוייבת לתקצב מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים הפועלים בשטחה, על פי הכללים שנקבעו ב'חוק נהרי' (תיקון לחוק חינוך ממלכתי(מוסדות מוכרים)). המועצה המקומית חריש דחתה את בקשתו של תלמוד תורה לתקצב את פעילותו בהתאם לחובה המוטלת עליה. על פי הדין, על רשות מקומית לממן חלק מהתקציב הנדרש להפעלת מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי הפועל בשטחה, וזאת אף אם הוא הוקם שלא בהסכמתה. תחילת טענה המועצה כי התביעה הוגשה בשיהוי שכן היא מתייחסת לשנים שכבר חלפו. בית המשפט הבהיר למועצה כי הטענה אינה סבירה, בהתחשב בכך שהמועצה לא הגיבה לפניות שנשלחו אליה על ידי המוסד לאורך מספר שנים.
בהמלצת בית המשפט פנו הצדדים למומחה מוסכם שהעריך את סכום ההשתתפות אותו נדרשת המועצה לשלם בכ- 300,000 ₪. בהתאם להמלצתו הוסכם כי המועצה תשלם סכום זה, בנוסף להוצאות שנפסקו לה בתחילת ההליך, בגין בקשה לסילוק על הסף, שנדחתה על ידי בית המשפט.
תא (חד') 62431-11-14 עמותת "תלמוד תורה" חריש נ' מועצה מקומית חריש.
רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל איימה על מאות מורות מבוגרות בהפחתת שכר חד צדדית. 24 שעות לאחר משלוח מכתב מטעם משרדנו - בוטל האיום
מורות וותיקות ומבוגרות ברשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל הופתעו לקבל ביום שישי האחרון מכתב, שלפיו בכוונת הרשת להפחית אלפי שקלים בשנה משכרן. לעובדות ניתנה אפשרות להגיב לעניין עד יום ראשון. המורות ההמומות פנו אלינו ערב כניסת השבת, שבורות מן המהלך וכאובות על אופן התנהלות הרשת. ניכר היה כי הן חוששות לצאת נגד מעסיקן, ויחד עם זאת מבינות כי הן אינן יכולות לקבל את רוע הגזירה. מדובר בנשים שילדיהן סמוכים על שולחנן, המשלמות משכנתאות ומחתנות ילדים.
במכתב ששלחנו לרשת הובהר כי ככל שלא יבוטל האיום, תבוצע פניה אל בית הדין לעבודה, בטענה להפליה מחמת גיל. בין היתר, כתבנו במכתב כי "הדעת מתקשה למצוא להתנהלות זו הצדקה, למעט השאיפה לרענן את השורות ולהכניס לבתי הספר מורות צעירות ששכרן נמוך יותר משכרן של המורות הוותיקות. זאת, במהלך מתוחכם המוצג כאילוצי תקנים ותקציבים, אך הנודף ריח כבד של אפליה מחמת גיל ."
יומיים לאחר משלוח המכתב קיבלו העובדות מכתב מהנהלת הרשת, בו הודיעה הרשת על ביטול כוונת הקיצוץ, ועל כוונה לשמור להבא על זכויות המורות.
כוח הפעולה המשותף של העובדות, וההבנה שלהן כי פרנסתן אינה הפקר, הביאו בסופו של יום לתוצאה המיוחלת, ולהבנת הרשת כי היא מחוייבת בשמירה על זכויות עובדיה.
בית המשפט העליון קבע כי למוסד חינוכי פרטי (מוכר שאינו רשמי) יש שיקול דעת בהרחקת תלמידים
בית הספר האמריקאי באבן יהודה החליט להרחיק תלמיד עקב בעיות אלימות וקשיי הסתגלות חמורים. ההורים עתרו נגד ההחלטה אל בית המשפט לעניינים מנהליים. בעתירה בה ייצג משרדנו את בית הספר נקבע, כי יש למוסד החינוכי שיקול דעת בהרחקת תלמידים. ההורים ערערו על ההחלטה אל בית המשפט העליון, אשר השאיר את ההחלטה על כנה.
עעמ 8769/14 פלוני נ' בית הספר האמריקאי הבינלאומי באבן יהודה
דנמ 1123/15 פלוני נ' בית ספר האמריקאי הבינלאומי באבן יהודה
בעקבות עתירה שהגשנו - המועצה המקומית להבים חוייבה במימון הסעות תלמידי התיכון אל בית הספר האזורי. בית המשפט העליון דחה את ערעור המועצה.
הורי התלמידים בכיתות יא-יב' בלהבים נדרשו ע"י המועצה המקומית לממן את הסעותיהם לבית הספר האזורי המצוי מחוץ לישוב. המועצה אף איימה כי תבצע גביה כחלק מתשלומי הארנונה של אותן משפחות (מה שמאפשר לה גם הליכי עיקול והוצאה לפועל מהירים). במסגרת עתירה שהוגשה ע"י עו"ד קרן רז מורג נטען, כי בהיעדר תיכון בשטח הישוב, על המועצה להשתתף במימון ההסעות. לטענת המועצה, מאחר ומדובר בתלמידים בני 16-18, אין לה חובה לממן את הסעותיהם, וככל שמימון משרד החינוך אינו מספיק – על ההורים להשלימו. בית המשפט קיבל את עמדת העותרים וחייב את המועצה במימון חלקה בהסעות.
בית המשפט קבע:
"נראה לי כי הטלת מלוא העלות של הפרשי העלות של ההסעות בהפחתת הסכום שמשולם על ידי משרד החינוך, על הורי התלמידים, אינה סבירה ואינה מתיישבת עם מחויבות רשויות המדינה והרשות המקומית לפעול להקמת מוסדות חינוך על יסודיים זמינים לתלמידים במרחק סביר או תוך ארגון הסעות לבתי הספר, והעמדת מחיר ההשתתפות בהסעות על מחיר סביר, ועל בסיס שויוני הוגן בהשוואה לכלל האוכלוסיה."
ערעור שהגישה המועצה לבית המשפט העליון נמחק בהסכמה.
עתמ (ב"ש) 392-09 לבינסון בנימין ואח' נ' לוי אלי ראש המועצה המקומית להבים
עעמ 3664/10 ראש המועצה המקומית להבים, מר אלי לוי נ' בנימין לוינסון
עתירה שהגשנו נגד קיזוז 800,000 ₪ מתקציב מוסד חינוכי, הביאה לביטול ההחלטה. משרד החינוך נדרש לבחון מחדש את נתוני המוסד ולערוך ביקורת עדכנית.
משרד החינוך החליט לקזז 800,000 ₪ מתקציב בית ספר יסודי לבנות בירושלים. בעתירה שהגשנו לבית המשפט המחוזי נטען כי הקיזוז נערך עקב שגיאות בביקורת שנערכה לבית הספר. תחילה טען משרד החינוך כי הדיון בקיזוז כלל אינו בסמכותו של בית המשפט לענינים מנהליים אלא בסמכות בג"צ. טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט שקיבל את עמדתנו וקבע כי לא מדובר בהחלטה בעלת תחולה ארצית.
לגופם של דברים נקבע כי היה על משרד החינוך להתחשב בנתונים עדכניים שהוגשו לו גם לאחר עריכת הביקורת, ובעקבותיהם לעדכן את סכום הקיזוז. בית המשפט הורה לעצור את הקיזוז והורה למשרד החינוך לשוב ולבחון את ממצאי הביקורת על פי השגות שהגיש המוסד החינוכי.
עתמ (י-ם) 42408-02-12 עמותת בנות ויזניץ ירושלים נ' משרד החינוך.
משרד החינוך פסל בחינות בגרות של 17 תלמידות. ערר שהגשנו לוועדת הבחינות העליונה הביא
לביטול ההחלטה.
משגיחה בבחינת בגרות הפריעה למהלך הבחינה. היא דיברה עם התלמידות על העגילים שלהן, על המצב באוקראינה, על המברג שהיא שומרת בתיק למקרה שיתקוף אותה ערבי. בית הספר התלונן למשרד החינוך על ההפרעה לתלמידות, ובתגובה מילאה המשגיחה "דוח משגיח" שבו דיווחה על פגיעה בטוהר הבחינות על ידי הצוות והתלמידות. הדוח הביא לפסילת מבחניהן של כל 17 התלמידות שנבחנו באותה כיתה.
בית הספר פנה אל משרדנו לצורך הגשת ערר על פסילת הבחינות אל משרד החינוך. בערר מנומק תיארנו את השתלשלות העניינים ואת חוסר הסבירות בהענשת התלמידות על כך שביה"ס בו הן לומדות בחר להתלונן על אותה משגיחה. ועדת הבחינות העליונה במשרד החינוך דנה בערר והחליטה שלא לפסול את בחינות הבגרות.
עיריית הוד השרון ביקשה למנוע מילדים בני 4 להירשם לגן הדמוקרטי בעיר, ובכך לבטל את העקרון הדו גילאי בגן. עתירה שהגשנו בשם ועד ההורים הביאה לביטול ההחלטה.
לצד בית הספר הדמוקרטי בהוד השרון פועלים גן גני ילדים המזינים אותו. עיריית הוד השרון ביקשה לבטל את רישום הילדים בגילאי 4 לגן הילדים, ובכך להפסיק את המבנה הדו גילאי של הגן, המהווה חלק מתפיסת העולם של החינוך הדמוקרטי. בנוסף ביקשה העירייה למנוע מהעמותה שהקימה את ביה"ס והגנים, להמשיך ולהפעיל צהרון דמוקרטי בתוך מבנה ביה"ס.
עתירה מנהלית שהגשנו הביאה לביטול שתי ההחלטות ולשמירה על צביונו הדמוקרטי של בית הספר.
עת"מ 18651-05-17 עמותת בית הספר הדמוקרטי בהוד השרון ואח' נ' עיריית הוד השרון
בית המשפט קבע – הסמינר לא הפלה תלמידות שביקשו להתקבל אליו על רקע עדתי.
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדתנו, ודחה עתירה שהגישה תנועת 'נוער כהלכה' בטענה כי רישום לסמינרים נעשה תוך הפליה של תלמידות ממוצע ספרדי.
במסגרת העתירה ביקשה תנועת נוער כהלכה לבטל את רישום התלמידות לסמינרים החרדיים 'דרכי חנה' ו'לדעת חכמה' באלעד. לשיטת העותרת, הרישום לא בוצע בשיטה "האזורית" ובכך הופרה הסכמה שהושגה בין עיריית אלעד ומשרד החינוך בעתירה קודמת בנושא.
בית המשפט המחוזי בחן את האופן בו בוצע הרישום וקבע, כי הוא נעשה ברוח ההסכמות הקודמות, וללא כל הפליה עדתית. השופטת נימקה את החלטתה בכך שחלוקת הבנות בין הסמינרים הסדירה למעשה את רישומן של כלל הבנות לשנת הלימודים הבאה. לפיכך דחתה את העתירה.
בעתירה ייצג משרדנו את סמינר 'דרכי חנה', אשר בעניינו נקבע כי פעל כשורה בהליכי הרישום וכי לא נקט בהפליה בתהליך הרישום.
עיריית תל אביב איימה לפטר עובד רק משום שיש לו אסטמה, ולטענתה חששה שמא יידבק בקורונה. מכתב התראה ששיגרנו לעירייה הוביל לביטול השימוע ולהחזרת העובד לעבודתו.
עיריית תל אביב איימה לפטר עובד שלה – סייע לילד עם צרכים מיוחדים – רק משום שיש לו אסטמה, ולטענתה חששה שמא יידבק בקורונה. העובד פנה אל עורכות הדין שרון ביבס וקרן רז מורג על מנת שייצגו אותו בשימוע. במכתב ההזמנה לשימוע כתבה העירייה שאם יתחסן נגד קורונה, תוסר המניעה לעבודתו. בחלוף שבוע נמסר לעירייה כי העובד התחסן. תגובתה המפתיעה של העיריה הייתה, כי החיסון אפקטיבי רק על 95% מהאוכלוסייה. לפיכך היא מתנה את המשך העסקתו בבדיקה סרולוגית שתוכיח כי אכן יש בגופו נוגדנים נגד המחלה. לעובד נקבע שימוע נוסף ערב השימוע שיגרנו לעריייה מכתב התראה אשר בעקבותיו הוחלט על ביטול השימוע והשארתו בעבודה.
משרד החינוך מנע מתלמידי בית ספר פרטי לגשת לבחינות המיון למחוננים, בטענה כי ביה"ס אליו הם רשומים מתנהל באופן אוטונומי וגובה תשלומי הורים גבוהים. בעקבות עתירה שהגיש משרדנו חזר בו משרד החינוך מהתנגדותו ואיפשר לתלמידים לגשת למבחני המיון
תלמידים בכיתה ב' זכאים לגשת למבחנים לאיתור מחוננים ומצטיינים, ומי שעובר אותם בהצלחה זכאי ללמוד בבית ספר למחוננים או להשתלב ב"יום שליפה" אחת לשבוע, בו הוא לומד בתוכנית מיוחדת למחוננים.
לאחרונה הודיע משרד החינוך לבית ספר פרטי, כי תלמידיו לא יוכלו לגשת לבחינות המיון, שכן גם אם ימצא תלמיד מחונן, לא תאושר לו למידה אחת לשבוע בתוכנית למחוננים. משרד החינוך טען שתשלומי ההורים הגבוהים שהמוסד גובה מספיקים לו כדי ליצור לתלמידיו תוכנית מיוחדת למחוננים.
בעתירה שהגיש משרדנו בשם ביה"ס וההורים הובהרה החשיבות של יום שליפה עבור תלמידים מחוננים, והעובדה כי אין אפשרות לקיימה עם 2-3 תלמידים שיאותרו בשכבת גיל. כמו כן הוסבר כי הדין אינו מבחין בין מוסד פרטי (מתוקצב או לא מתוקצב על ידי המדינה) ובין מוסד רשמי בסוגיית המחוננים. לאחר דיון בעתירה המליץ שופט בית המשפט המחוזי למשרד החינוך לחזור בו מהתנגדותו. משרד החינוך נעתר להמלצה והודיע כי יאפשר לתלמידים לגשת לבחינות המיון ולמי שימצא מתאים, להשתתף בתוכנית למחוננים.
עת"מ 42494-12-20 כהן ואח' ' נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי הורה למשרד החינוך לממן בינוי לבית ספר ייחודי- דמוקרטי.
עיריית מודיעין ביקשה ממשרד החינוך תקצוב עבור הקמת מבנה קבע לבית הספר הדמוקרטי הפועל בעיר. מדובר בבית ספר רשמי, אשר פעל במבנים ארעיים ורעועים. משרד החינוך סירב לבקשה וטען כי סירובו לתקצב לביה"ס הדמוקרטי מבנה קבע תואם את מדיניותו להעדיף בנייה עבור בתי ספר רגילים. לטענתו – לכל תלמיד בבית ספר ייחודי שנור מקום גם בביה"ס המצוי בשכונת המגורים שלו. לכן אין מקום לכפל מימון.
במסגרת העתירה נטען על ידי עו"ד קרן רז מורג כי משבחר משרד החינוך להקים מוסדות ייחודיים, הוא אינו יכול להתנער מחובתו כלפי תלמידיהם, ולשכן אותם במבנים שאינם ראויים לשימוש. בית המשפט המחוזי, בפסק דין תקדימי, קבע כי גם לתלמידים בבית ספר ייחודי יש זכות ללמוד במבנים ראויים, והורה למשרד החינוך לתת הרשאה תקציבית לבניית המבנה.
ערעור שהגישה המדינה לבית המשפט העליון נמחק בהסכמת הצדדים.
עתמ (י-ם) 8899/08 משה צימרמן ואח' נ' משרד החינוך, התרבות והספורט
משרד החינוך סירב להעניק רישיון לגן ילדים שמסר רשימת תלמידים חלקית. בעקבות ערר שהגשנו ניתן רישיון לגן ונקבע שמשרד החינוך נקט בצעד ענישתי ולא ענייני.
ועדת הערר קבעה: הגשת רשימת תלמידים חלקית, במסגרת בקשת רישיון לגן ילדים, אינה סיבה מספקת למנוע את הפעלתו.
העוררת- עמותה העוסקת בהפעלת מוסדות חינוך, ביקשה להפעיל 10 גני ילדים בכפר עקב שליד ירושלים. לבקשות הרישוי שהגישה, צירפה רשימות תלמידים חלקיות, כאשר חלק מהילדים הופיעו ביותר מרשימה אחת. מסיבה זו, משרד החינוך סירב לתת רישיון ל- 3 מגני הילדים.
בדיון שנערך בוועדת הערר, בו ייצגנו את העמותה, המליצה הוועדה למשרד החינוך לאשר את הפעלת הגנים. בעקבות ההמלצה הסכים משרד החינוך לשוב ולבחון שתיים מבין שלוש הבקשות, ואולם באת כוחו בדיון עמדה על דחיית בקשת הרישוי השלישית.
בפסק דינה של הוועדה ביחס לגן השלישי נקבע כי יש להמשיך ולבדוק את בקשת הרישוי של הגן ולבטל את פסילת הרישיון על הסף. בהחלטתה קבעה הוועדה כי יש לבחון את בקשות הרישוי באופן מידתי ולא דווקני. לפיכך כאשר מוגשות רשימות תלמידים חופפות, יש לבחון האם מחיקת התלמידים הרשומים פעמיים, הייתה מביאה למספר תלמידים נמוך, עד כדי כך שהגן לא יעמוד בדרישות המינימום לרישוי. במקרה שלפנינו, כך קבעה הוועדה, מחיקת התלמידים הכפולים לא הייתה גורעת מעמידתו של הגן בנוהלי הרישוי, ולכן אין למנוע את הרישוי כצעד עונשי כלפי העמותה.
חרף התנגדות משרד החינוך, בית המשפט המחוזי קבע כי יש לתת רישיון לבית ספר דמוקרטי חדש בנס ציונה.
משרד החינוך דחה את בקשת הרישיון של בית הספר הדמוקרטי בנס ציונה בשל טענות פדגוגיות ותכנוניות. בזכות ערר שהגשנו אל ועדת הערר הדנה ברישוי מוסדות חינוך, ניתן פסק דין המורה על מתן הרישיון חרף טענות משרד החינוך. משרד החינוך ערער על ההחלטה. בערעור טענה המדינה כי מבנה בית הספר אינו עומד בדרישות חוקי התכנון והבניה. כמו כן נטען, כי הרמה הפדגוגית של בית הספר אינה מספקת.
בית המשפט הבהיר לבא כח המדינה בדיון, כי הממצאים הפדגוגיים מצביעים על רמה נאותה המאפשרת מתן רשיון. לצד זאת, הסוגיות התכנוניות צריכות להתברר בהליכים אחרים, ולא בהליכי רישוי בית הספר על ידי משרד החינוך. בכך אימץ את מסקנות ועדת הערר שעל החלטתה ערערה המדינה.
לאור דברים אלו, הומלץ לב״כ המדינה לוותר על הערעור ואכן כך נעשה.
המנהלת הכשילה את המורה בשנת הסטאג'. ערעור על ההחלטה שהגיש משרדנו אל ועדת הערר הביא לשינוי ההחלטה. הוועדה קיבלה את טענות המורה והעניקה לה רישיון הוראה.
המורה הגיעה לתחום ההוראה לאחר שנים של עבודה בתחום ההנדסה וההיי-טק ולמדה בתוכנית להסבת אקדמאים. את ההתמחות בחרה לבצע בבית ספר לחינוך מיוחד לילדים על הספקטרום האוטיסטי. בתום שנת ההתמחות, ערכה עימה מנהלת בית הספר שיחה נוקבת במהלכה הודיעה לה כי נכשלה בהתמחותה, וכי עליה לבצע שנת התמחות חוזרת על מנת לזכות ברשיון ההוראה.
בהערכה המסכמת אותה מילאה המנהלת נטען, כי למתמחה קשיים שונים בארגון הכיתה, בקבלת ביקורת, בשימוש בעזרי לימוד ובהתאמת רמת השיעור לאוכלוסיה המיוחדת.
בערר שהוגש לאגף התמחות וכניסה להוראה במשרד החינוך על ידי משרדנו נטען, כי לאורך כל תקופת ההתמחות התרשלו המנהלת והמורה החונכת בתפקידן באופן חמור ביותר, ולא ביצעו את תהליכי החניכה והמשוב הנדרשים: למתמחה לא התקיימו שיחות משוב מלמדות, לא בוצעו מספיק תצפיות, לא נערכה שיחת שבועית עם החונכת, היא לא הוזמנה לצפות בשיעורים של אנשי צוות אחרים, נערכו משובים לקויים על עבודתה ועוד.
עוד נטען, כי המתמחה הראתה רצינות בעבודתה, יצרה קשר חיובי עם התלמידים, השקיעה רבות בהכנת השיעורים ועזרי ההוראה, והשתלבה היטב בצוות בית הספר. כמו כן ההחלטה מנוגדת להערכות החיוביות שקיבלה המתמחה בעבודתה המעשית בבתי ספר יסודיים בתקופת לימודיה.
ועדת הערר קבעה כי ההחלטה להכשיל את המתמחה אכן הייתה שגויה וכי המתמחה זכאית לרישיון הוראה.
