מהו חינוך ממלכתי 'מתאים', והאם הרשות המקומית חייבת לדאוג להסעות למוסד 'מתאים' מרוחק?

בית המשפט העליון דן לאחרונה בשאלות אלה, בקשר עם זכותם של בני העדה הארמית לבחור בחינוך ממלכתי עברי ולא בחינוך ממלכתי ערבי, ובחובת המועצה בה הם מתגוררים להסיעם למוסד העברי.

תחילתו של הסיפור בהחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת אשר דחה עתירתם של כמה מתושבי המועצה האזורית 'גוש חלב' למימון הסעות לבית הספר העברי בקיבוץ סאסא. החלטתו התבססה על ההנחה לפיה הם יכולים להשתלב בבית הספר הממלכתי הערבי הסמוך למקום מגוריהם. העותרים ערערו לבית המשפט העליון וטענו כי הם מעדיפים ללמוד במוסד חינוך עברי, המעודד שירות צבאי ומחנך בשפה העברית, ולא במסגרת ערבית-ממלכתית. וכך תוארה עמדתם בפסק הדין:

"המערערים סבורים כי לכל בן מיעוטים זכות להשתלב במוסדות חינוך ממלכתיים דוברי עברית, ומכאן שאין להפלות תלמידים שמימשו את זכותם ועלו על נתיב ההשתלבות, רק משום שהיה בידיהם להוסיף ולהסתגר בד' אמותיה של קבוצת המיעוט."

בית המשפט ניתח את זכותם לחינוך ואת חובתה של הרשות המקומית לספק לתושביה מוסד חינוך 'מתאים', וקבע:

"אמנם גם בית הספר בסאסא אינו מאופיין בזהות ארמית ייחודית ולא נועד לטיפוח זהות כזו. אולם, נראה כי דווקא בשל העדר מוסדות חינוך ייעודיים לבני הלאום הארמי, יש לנקוט רגישות כלפי זכויותיהם, ולמנוע את כפיית הזהות הערבית על מי מהם הסבורים כי יקל עליהם לשמר את זהותם הייחודית במערכת החינוך הממלכתי דוברת העברית."

בית המשפט העליון סמך ידיו על חוזר מנכ"ל משרד החינוך אשר תוקן לאחרונה, ובו הוסף סעיף המאפשר לאוכלוסייה הארמית לבחור בין חינוך עברי לחינוך ערבי.

בפסק הדין ניתח בית המשפט העליון את הזכות לבחירה בחינוך הנתונה להורים וקבע כי:

"רישומו ושיבוצו של תלמיד במוסד חינוך מבוססים על שני פרמטרים: פרמטר גיאוגרפי, הבוחן את קרבת המוסד למקום המגורים, ופרמטר מהותי שעניינו השתייכות לזרם חינוכי ממלכתי התואם את השקפת העולם של התלמיד והוריו. כאשר רשות החינוך המקומית אינה מעמידה לרשות תושביה מוסד חינוכי העומד בפרמטר המהותי, זכאים הללו להירשם במוסד ממלכתי מרוחק יותר – בהתאם למיפוי הבין יישובי – ולממש בו את זכותם וחובתם לקבל חינוך."

בית המשפט קבע, כי הזכות לחינוך חינם המתאים לתלמיד, כוללת גם זכות להסעה בארגון המועצה ובמימון משותף שלה ושל משרד החינוך:

"חובת רשות החינוך המקומית לקיים "מוסדות חינוך רשמיים למתן חינוך חובה חינם לילדים ולנערים הגרים בתחום שיפוטה" (סעיף 7(ב) לחוק לימוד חובה), כוללת בתוכה גם את מרכיב הנגישות."

לפיכך התקבל הערעור והמועצה חויבה בארגון הסעותיהם של התלמידים ללימודים בקיבוץ סאסא, תוך מימון משותף שלה ושל משרד החינוך.

פסק הדין כולל גם את דעתו החולקת של כב' השופט ג' קרא. השופט קרא קבע בדעת מיעוט, כי לא היה מקום לחייב את המועצה בארגון ההסעות. לשיטתו, המערערים לא הוכיחו כי בית הספר הערבי "אינו מתאים" לילדיהם, אלא רק כי המוסד העברי "מתאים יותר". לדבריו, כאשר הורים בוחרים לשלוח את ילדיהם לבית ספר מרוחק לא משום אי התאמתו של המוסד הקרוב, אלא משום התאמתו הרבה יותר של המוסד המרוחק – אין להטיל את חובת ארגון ומימון ההסעות אליו על הרשות, ועל ההורים לדאוג בעצמם לביצוע ההסעה.

עעמ 4716/17 שאדי ח'לול נ' המועצה המקומית גוש חלב (ניתן ביום 25.9.2019)