בהתאם להנחיות, לא ניתן לגבות תשלומי הורים מתלמידים אשר בשל המצב הביטחוני פונו או התפנו מביתם. באשר ליתר התלמידים, המשרד דורש כי תשלומי הורים שלא מומשו יוחזרו להורים בהתאם להנחיות הבאות:
בתום שנת הלימודים על מוסד החינוך-
• להגיש להורים דו"ח מפורט של הכנסות והוצאות בתשלומי ההורים לפי שכבות וסעיפי התשלום השונים.
• להשיב להורים יתרות כספים אשר לא ניתן עבורם שירות, או לקזזן מהתשלום לשנת הלימודים הבאה, בהתאם לבחירת ההורים ובהתאם לנהלים שיקבעו.

תשלומי חובה- על ההורים חלה חובה לשלמם. באשר לתלמידים שפונו או התפנו מביתם ונקלטו במוסדות חינוך ברשות מקומית אחרת, רשות החינוך המקומית הקולטת תוודא שהרשות המפנה ביטחה את כל תלמידיה. רשות קולטת ששילמה עבור תלמיד בעד סעיף ביטוח תאונות אישיות לתלמיד מתקציביה, תוכל לדרוש את התשלום מהרשות שבה החל התלמיד את שנת הלימודים.

תשלומי רשות- ניתן להמשיך את גביית תשלומי ההורים עבור מוצרים, שירותים ופעילות העשרה שכבר ניתנו או שממשיכים להינתן.

תל"ן- ניתן לקיים תל"ן בהתאם להוראות שבקבע. אפשר לגבות תשלום בעד השעות שמתקיימות בפועל בלבד או שניתנו.
במוסד חינוך בו לא מתקיימת למידת תל"ן בתקופה זו יש לבחון את האפשרות לביטול ההתקשרות לעת הזאת. עם חידוש התל"ן ניתן להמשיך ולגבות עבורה תשלום.

הארכת יום לימודים- אין לגבות תשלום עבור הפעלת המוסד בשעות אחרי הצהריים כל עוד מערכת השעות אינה כוללת למידה פיזית רציפה במוסד החינוכי. במקרה בו התל"ן הופסקה, בית הספר יוכל לדרוש תשלום זה עבור החלק היחסי בשנה בו התקיימה התל"ן בהיקף הנדרש.

השלמת שכר לימוד במוסדות חינוך יסודיים שאינם רשמיים- מוסדות המתוקצבים באופן חלקי על ידי המשרד ובהם מאושרת גביית השלמת שכר הלימוד על ידי ההורים, ימשיכו ויגבו את הסכום שנקבע ואושר על ידי המשרד.

גני ילדים- יש לנהוג בהתאם להוראות הנוגעות לכלל מוסדות החינוך, כאמור לעיל.

תום הגבלת פעילות מוסדות חינוך-
עם תום הגבלת פעילות מערכת החינוך מוסדות החינוך, בשיתוף נציגות ההורים המוסדית, יבצעו הערכה כדלקמן:
1. אילו פעילויות ניתנו לעומת התשלומים שכבר נגבו.
2. אילו פעילויות עתידות להינתן עד סיום שנת הלימודים.
בהתאם להערכות האמורות ניתן לגבות, ככל שנדרש, המשך תשלומים לקיום הפעילויות.

איסורי פיטורין
עיקרי התיקונים:
1. איסור פיטורין של חטופים, נעדרים ובני משפחותיהם.
2. איסור פיטורין של מי שמטפל בילד עד גיל 14 כאשר בן הזוג השני בשירות מילואים / עובד חיוני.
3. איסור פיטורין של מפונים מבתיהם. פורסמה רשימת הישובים.
4. כל האיסורים הללו יחולו רטרואקטיבית מה- 7.10 למעט הסקציה הפלילית שלצידם.
5. התיקון בחוק הביטוח הלאומי – המדינה תממן דמי ביטוח לאומי ושמירה על זכויות פנסיוניות למי שהוא חטוף או נעדר (תשפה את המעסיק). המימון כולל גם חטופים/נעדרים שהם עצמאים או שכירים שסיימו את עבודתם עד 5 חודשים לפני ה 7.10. התשלום עבורם יבוצע על ידי המוסד לביטוח לאומי. הסכומים שיועברו יהיו פטורים ממס הכנסה.
רצ"ב הלינק לתיקונים: חוק-הגנה-על-עובדים-בשעת-חירום-חרבות-ברזל.pdf (maasikolog.co.il)

הנחיות נוספות בנוגע לעמותות
כרטיסי אשראי
בהתאם לנהלי רשם העמותות בתקופת המלחמה, ניתן להשתמש בכרטיס אשראי בכפוף לעמידה בתנאים הבאים:
• כרטיס האשראי ישוייך לחשבון העמותה.
• הכרטיס יוחזק על ידי אחד ממורשי החתימה.
• בטרם שימוש בכרטיס אשראי, הועד יחליט מה הם סוגי ההוצאות המאושרים לתשלום, סכומי ההוצאות וכל מגבלה אחרת בהתאם לשיקול דעת הועד.
• אישור מורשה החתימה השני להוצאות לפחות אחת לחודש.
• שמירת תיעוד נאות.

פעילות תמיכה בעת מלחמה
רשם העמותות הבין את הצורך של עמותות במתן פעילות תמיכה בתקופת המלחמה, ובהתאם לכך קבע את ההנחיות הבאות שנועדו לצמצם את הצורך בהגשת בקשות לשינוי מטרות העמותה ובהתקיים מספר תנאים:
• הפעילות נועדה לסיוע מיידי וחיוני במצב מלחמה.
• הפעילות הינה למטרה קרובה למטרות העמותה.
• העמותה קיבלה החלטה במוסדותיה כדין.
• הפעילות תקבל ביטוי נפרד בספרי הנהלת החשבונות של העמותה.
• הפעילות תתקיים על עוד מוכרז מצב חירום.

המידע בדף זה אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני.  לתיאום פגישת יעוץ אנא צרו קשר בטלפון 08-8539020 או במייל   office@kraz.co.il

הפוסט חרבות ברזל – תשלומי הורים ואיסור פיטורין. הופיע לראשונה ב-ברוכים הבאים לקרן רז מורג.

בגני הילדים

• אין לקיים למידה משולבת בגני הילדים, ומכאן שאין שינוי בהוראות חוזר המנכ"ל האוסר הצבת מצלמה קבועה בגן.
• יחד עם זאת, ניתן להציב מצלמה בגן במקרה בו גננת מלמדת מהגן ללא נוכחות פיזית של ילדים בתוך מבנה הגן. המצלמה לא תוצב בגן באופן קבוע אלא תופעל באמצעות מצלמת מחשב או מכשיר הטלפון של הגננת.
• שימוש במצלמות בגן יעשה באמצעות אחד מהכלים ללמידה סינכרונית שאושרו על ידי משרד החינוך. מצ״ב קישור להנחיות שבפורטל עובדי הוראה: https://pop.education.gov.il/sherutey-tiksuv-bachinuch/virtual-classroom-meeting/

בבתי הספר

• צילום שיעור מרחוק בזמן אמת מהכיתה יכול להיעשות ללא נוכחות פיזית של תלמידים או עם נוכחות פיזית חלקית של תלמידים (למידה משולבת).
• תנאי לצילום השיעור הוא הסכמת המורה לכך, ספציפית ביחס לשנת הלימודים תשפ״א , וחתימתו על אישור בפני מנהל בית הספר.
• צילום שיעור מרחוק בזמן אמת יעשה באמצעות מצלמה מובנת או חיצונית במחשב המורה או באמצעות מצלמה במכשיר הטלפון של המורה.
• צילום שיעור בזמן אמת יהיה בכפוף לכך שהשימוש בו יעשה אך ורק לשם העברת השיעור לתלמידים שאינם נוכחים בכיתה או בשיעור ובאמצעות אחד מהכלים המופיעים בפורטל עובדי הוראה (https://pop.education.gov.il/sherutey-tiksuv-bachinuch/virtual-classroom-meeting/).
• בתחילת כל שיעור מצולם על המורה לפרט את מהלך השיעור, את כללי ההשתתפות ולהביא לידיעת התלמידים הנוכחים בכיתה כי השיעור מצולם ומועבר סינכרונית לתלמידים בבית.
• בסיום השיעור על המורה להפסיק את השימוש במצלמה ולוודא את כיבוי האפליקציה, וזאת לאחר שיצאו ממנה כל התלמידים הלומדים מרחוק.
• חל איסור לצלם את התלמידים הנוכחים בכיתה במהלך השיעור (לא על ידי המורה ולא על ידי כל גורם אחר).
• כאשר מתקיים שיח רגיש ומורכב (לדוגמא: חינוך מיני) או אם עלול להיחשף מידע רגיל בנוגע לתלמיד, על המורה להפעיל שק״ד ולבקש לקיים שיח עם התלמיד מחוץ לשיעור המצולם.
• יש להקפיד על שיח מכבד ולצמצם כל פגיעה בפרטיות התלמידים.
• לתלמידים הלומדים מרחוק ישלח קישור מראש לשיעורים או שקישור יפורסם במערכת המקוונת הבית ספרית, באמצעי אחד זמין לכלל התלמידים ומוגדר מראש אשר הובא לידיעתם (לדוגמא באמצעות משלוח הודעת טקסט למספר הטלפון של התלמיד או של ההורה)
• על בית הספר להבהיר לתלמידים כי חל איסור על העברת הקישור לשיעור/ הסיסמא לכל גורם אחר וכן על הקלטת השיעור בכל דרך שהיא.
• הקלטת השיעור – ככלל אין לשמור צילום או הקלטה של השיעור. במקרים חריגים בהם קיים צורך להקליט את השיעור לשם העברת השיעור לתלמידים אשר בנסיבות המצדיקות זאת לא יכלו לצפות בשידור בזמן אמת, מורה רשאי לשמור את הקלטת השיעור שצולם ללמידה מקוונת ולהעבירו לתלמידים בכפוף לכללים הבאים:
• על המורה ליידע מראש את התלמידים על צילום השיעור והקלטתו.
• המורה יוודא כי משלוח הקישור לשיעור המוקלט יעשה רק לתלמידים הנדרשים לצפות בשיעור המוקלט.
• במידה ומתאפשר- יש לקבוע סיסמא לשם צפייה בשיעור – התלמיד לא יעביר או ישתף אחר בסיסמא או בקישור שקיבל מהמורה.
• שמירת החומרים המצולמים תיעשה רק במחשבים מקומיים שהותקנו בהם אמצעי הגנה ואבטחת מידע או בשירותים מאובטחים וייעודיים שאושרו על ידי משרד החינוך. אין לשמור את החומרים בחשבונות הפרטיים ואין לפרסם את חומרים באתרים ציבוריים (כגון youtube).
• על המורה ליידע מראש את מנהל בית הספר על כוונתו לצלם ולהקליט את השיעור, יחתום על נספח אשר מופיע בחוזר משרד החינוך ויעבירו למנהל בית הספר.
• העברת הקישור להקלטה לתלמידים תיעשה באמצעים מקובלים תוך שימוש במערכות מאובטחות ומוצפנות להעברת מידע המאושרות על ידי משרד החינוך (ולא על ידי דואר אלקטרוני פרטי וחינמי כגון ג׳ימייל או ווטאספ).
• לאחר העברת ההקלטה לתלמידים שלא יכלו לצפות בשידור, המורה ימחק את ההקלטה עד שבוע ימים מיום העברת ההקלטה, לכל המאוחר.
• התנהלות תלמידים שלא בהתאם להנחיות המורה עלולה להיות הפרת משמעת ותטופל בהתאם להנחיות חוזר מנכ״ל בנושא אקלים חינוכי במוסדות החינוך והתמודדות עם אירועי אלימות וסיכון ו/או תקנון בית ספרי.

המידע בדף זה אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני.  לתיאום פגישת יעוץ אנא צרו קשר בטלפון 08-8539020 או במייל   office@kraz.co.il

הפוסט למידה משולבת – פרונטלית ומצולמת הופיע לראשונה ב-ברוכים הבאים לקרן רז מורג.

בית המשפט העליון דן לאחרונה בשאלות אלה, בקשר עם זכותם של בני העדה הארמית לבחור בחינוך ממלכתי עברי ולא בחינוך ממלכתי ערבי, ובחובת המועצה בה הם מתגוררים להסיעם למוסד העברי.

תחילתו של הסיפור בהחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת אשר דחה עתירתם של כמה מתושבי המועצה האזורית 'גוש חלב' למימון הסעות לבית הספר העברי בקיבוץ סאסא. החלטתו התבססה על ההנחה לפיה הם יכולים להשתלב בבית הספר הממלכתי הערבי הסמוך למקום מגוריהם. העותרים ערערו לבית המשפט העליון וטענו כי הם מעדיפים ללמוד במוסד חינוך עברי, המעודד שירות צבאי ומחנך בשפה העברית, ולא במסגרת ערבית-ממלכתית. וכך תוארה עמדתם בפסק הדין:

"המערערים סבורים כי לכל בן מיעוטים זכות להשתלב במוסדות חינוך ממלכתיים דוברי עברית, ומכאן שאין להפלות תלמידים שמימשו את זכותם ועלו על נתיב ההשתלבות, רק משום שהיה בידיהם להוסיף ולהסתגר בד' אמותיה של קבוצת המיעוט."

בית המשפט ניתח את זכותם לחינוך ואת חובתה של הרשות המקומית לספק לתושביה מוסד חינוך 'מתאים', וקבע:

"אמנם גם בית הספר בסאסא אינו מאופיין בזהות ארמית ייחודית ולא נועד לטיפוח זהות כזו. אולם, נראה כי דווקא בשל העדר מוסדות חינוך ייעודיים לבני הלאום הארמי, יש לנקוט רגישות כלפי זכויותיהם, ולמנוע את כפיית הזהות הערבית על מי מהם הסבורים כי יקל עליהם לשמר את זהותם הייחודית במערכת החינוך הממלכתי דוברת העברית."

בית המשפט העליון סמך ידיו על חוזר מנכ"ל משרד החינוך אשר תוקן לאחרונה, ובו הוסף סעיף המאפשר לאוכלוסייה הארמית לבחור בין חינוך עברי לחינוך ערבי.

בפסק הדין ניתח בית המשפט העליון את הזכות לבחירה בחינוך הנתונה להורים וקבע כי:

"רישומו ושיבוצו של תלמיד במוסד חינוך מבוססים על שני פרמטרים: פרמטר גיאוגרפי, הבוחן את קרבת המוסד למקום המגורים, ופרמטר מהותי שעניינו השתייכות לזרם חינוכי ממלכתי התואם את השקפת העולם של התלמיד והוריו. כאשר רשות החינוך המקומית אינה מעמידה לרשות תושביה מוסד חינוכי העומד בפרמטר המהותי, זכאים הללו להירשם במוסד ממלכתי מרוחק יותר – בהתאם למיפוי הבין יישובי – ולממש בו את זכותם וחובתם לקבל חינוך."

בית המשפט קבע, כי הזכות לחינוך חינם המתאים לתלמיד, כוללת גם זכות להסעה בארגון המועצה ובמימון משותף שלה ושל משרד החינוך:

"חובת רשות החינוך המקומית לקיים "מוסדות חינוך רשמיים למתן חינוך חובה חינם לילדים ולנערים הגרים בתחום שיפוטה" (סעיף 7(ב) לחוק לימוד חובה), כוללת בתוכה גם את מרכיב הנגישות."

לפיכך התקבל הערעור והמועצה חויבה בארגון הסעותיהם של התלמידים ללימודים בקיבוץ סאסא, תוך מימון משותף שלה ושל משרד החינוך.

פסק הדין כולל גם את דעתו החולקת של כב' השופט ג' קרא. השופט קרא קבע בדעת מיעוט, כי לא היה מקום לחייב את המועצה בארגון ההסעות. לשיטתו, המערערים לא הוכיחו כי בית הספר הערבי "אינו מתאים" לילדיהם, אלא רק כי המוסד העברי "מתאים יותר". לדבריו, כאשר הורים בוחרים לשלוח את ילדיהם לבית ספר מרוחק לא משום אי התאמתו של המוסד הקרוב, אלא משום התאמתו הרבה יותר של המוסד המרוחק – אין להטיל את חובת ארגון ומימון ההסעות אליו על הרשות, ועל ההורים לדאוג בעצמם לביצוע ההסעה.

עעמ 4716/17 שאדי ח'לול נ' המועצה המקומית גוש חלב (ניתן ביום 25.9.2019)

המידע בדף זה אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני.  לתיאום פגישת יעוץ אנא צרו קשר בטלפון 08-8539020 או במייל   office@kraz.co.il

הפוסט האם הרשות חייבת לדאוג להסעות לבית ספר מרוחק? הופיע לראשונה ב-ברוכים הבאים לקרן רז מורג.

על פי פסיקת בית המשפט, דמי הביטול בביטול הרשמה צריכים להיות מידתיים כיוון שלא רק אינטרס איוש מסגרות החינוך הפרטיות עומד על הפרק אלא גם זכויותיהם הכלכליות של ההורים. .
להורים, בבואם לרשום את ילדם למסגרת לרוב אין מידע ובטוחה לכך שילדם ישתלב במסגרת ו/או שדרכם של המחנכים טובה להם, ולכן יש מידה של הימור ברישום למסגרת חינוכית שאינה מוכרת להם.
לפיכך, ייתכן מצב בו בדיעבד ולאחר שילדם שהה מספר ימים במסגרת החינוכית, יבחרו ההורים מסיבותיהם להפסיק את שהותו.
במצב כזה, אין מקום לחייב את ההורים בתשלום בעל מהות עונשית, אלא רק כזה המשקף את הנזק שנגרם לגן כתוצאה מביטול הרישום.
פסק הדין קבע, שגביית דמי ביטול היא מוצדקת כל עוד היא מידתית, כלומר הסכום משקף נזק ממשי ולא עונשי, ובלבד כאשר ההסכם עליו חתמו ההורים ציין זאת במפורש.
על מנת שייחשבו מידתיים על דמי ביטול להיות בגובה של שכר חודש לימודים אחד.

לפסק הדין: ת"ק 38108-11-17 חבר רוסקין ואח' נ' ע.מ 300124237

המידע בדף זה אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני.  לתיאום פגישת יעוץ אנא צרו קשר בטלפון 08-8539020 או במייל   office@kraz.co.il

הפוסט באילו תנאים מותר לגבות קנס על ביטול רישום לגן ילדים הופיע לראשונה ב-ברוכים הבאים לקרן רז מורג.

ככלל, האחריות הכוללת לאבטחת מוסדות החינוך מוטלת על המשטרה מתוקף אחריותה לביטחון הפנים במדינה. היקף האבטחה ושיטת האבטחה נקבעים על ידי המשטרה בהתאם לשיקוליה המקצועיים והמבצעיים.

בבתי ספר, עיקר האחריות להעסקת מאבטחים ולהצבת אמצעי ביטחון מוטלות על כתפי המשטרה. הרשות המקומית נדרשת להעסיק קצין בטחון רשותי מתקציבה, ומקבלת לשם כך השתתפות חלקית מהמדינה. בניגוד לכך, המשטרה אינה מחייבת ואינה מממנת את האבטחה בגני ילדים (למעט גני ילדים שהם הוצבה אבטחה כבר בשנת 2003 ואותה אבטחה לא הוסרה, ואשכולות גנים בהם לומדים מעל 100 תלמידים).

לפי הנחיות האגף לביטחון ושעת חירום במשרד החינוך, אמצעי האבטחה הנדרשים בגני ילדים הם:
• גדר תקנית בגובה של 2 מטרים ממשטח דריכה תחתון.
• שער כניסה להולכי רגל.
• שער יציאת חירום.
• לחצן מצוקה המחובר למוקד בטחוני / רשותי.
• נעילה חשמלית של השער הראשי כולל טלויזיה במעגל סגור ופעמון צלצול.

עלות אמצעי ההגנה מוטלת על הבעלות בלבד, ומשרד החינוך והרשויות המקומיות אינם משתתפים בתקצובם, למעט במקרים חריגים על פי שיקול דעתם.

חשוב לדעת, כי המשטרה מפעילה מערך סיור עירוני של ניידות משטרה בכל המוסדות ברשות המקומית, הן במוסדות רשמיים ממלכתיים והן במוסדות מוכרים שאינם רשמיים, באופן שוטף. מוסד שאינו חלק ממסלול הסיירים רשאי לפנות לקב"ט העירוני לצורך הסדרת העניין. קב"ט מוסדות החינוך ברשות אחראי גם להנחות את מנהלי מוסדות החינוך, לבקרם ולתרגל אותם בהתאם להנחיות משטרת ישראל ומשרד החינוך, הן בחינוך הממלכתי והן בחינוך המוכר שאינו רשמי.

אנו ממליצים לעמוד בקשר עם הממונה מטעם הרשות המקומית לצורך הסדרת נושא הבטיחות בגן הילדים לרבות בדיקה כי הגן שבבעלותכם עומד בדרישות האגף לביטחון ושעת חירום במשרד החינוך.

המידע בדף זה אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני.  לתיאום פגישת יעוץ אנא צרו קשר בטלפון 08-8539020 או במייל   office@kraz.co.il

הפוסט אבטחת גני ילדים הופיע לראשונה ב-ברוכים הבאים לקרן רז מורג.

הדרכים להתמודדות עם אירועי אלימות הן רבות ושונות, בהתאם לסוג האירוע וחומרתו. התנהגות שהובאה לידיעת הצוות החינוכי במהלך יום הלימודים או מחוצה לו מחייבות טיפול שונה והפעלת שיקול דעת.
דרכי התגובה בעת אירוע אלים בבית הספר

המורה/מבוגר שנכח במקום מחויב לפעול להפסקת הפגיעה. במקרה הצורך הוא יזעיק מבוגרים נוספים בכל דרך אפשרית, את מחנך הכיתה או מנהל ביה"ס. אם הצוות אינו מצליח לעצור את האירוע, הוא יפעל להזמנת משטרה. במקרה של ריב אלים בין תלמידים מותר לאיש הצוות להתערב תוך הפעלת כוח סביר להפרדה ביניהם .
על הצוות החינוכי לכלול בטווח התגובה שלו, מלבד ענישה, גם תמיכה וליווי לתלמידים המעורבים, וכן התערבות פרטנית ומערכתית במעגלי התמיכה השונים כגון:
• יידוע הורי התלמיד הנפגע
• יידוע הורי הילד הפוגע (אלא אם יש הוראה אחרת מן המשטרה) והזמנתם באופן מיידי לקחת אותו הביתה.
• פינוי לבית החולים במידת הצורך, בליווי איש צוות מוכר או ההורים/ מי מטעמם
• הצמדת מורה לילד הפוגע עד לקבלת החלטה בטווח הקרוב
• הרחקת או השעיית התלמיד הפוגע
• כינוס צוות מצומצם להתייעצות חירום לצורך בירור פרטי האירוע, קבלת החלטות זריזה וחלוקת תפקידים בטווח המיידי
• דיווח למפקח ביה"ס ולרשות המקומית. במידת הצורך דיווח לפקיד סעד ולמשטרה.
• יידוע צוות המורים לגבי העובדות הידועות ומתן הנחיות לשיחות עם התלמידים בכיתות.

במקרים המצריכים זאת, יש לנהוג על פי הכללים הבאים:
• חיפוש כלי נשק- כשהובא לידיעת מנהל ביה"ס או מי מטעמו כי קיים חשד שתלמיד נושא עמו נשק שלא כדין/ עומד לעשות שימוש בנשק שלא כדין, יוכל המנהל להפעיל סמכויות של מאבטח או לפנות למשטרה. כך למשל ניתן לערוך חיפוש בכליו של התלמיד על ידי שוטר או שומר. על החיפוש להיערך בצניעות (בחדר צדדי ומבודד) ובנוכחות שני אנשי צוות שאינם מלמדים את התלמיד, תוך שמירה על כבודו של התלמיד וזכויותיו. על ההחלטה לערוך חיפוש להיות כתובה ומנומקת, והיא תועבר למפקח על ביה"ס.

• חובת דיווח למשטרה/ לרווחה על פי חוק – על פי חוק העונשין קיימת חובת דיווח על מנהל ביה"ס או איש צוות המוסד החינוכי למשטרה או לעובד סוציאלי לחוק הנוער. חובת הדיווח חלה כאשר קטין חסר ישע נפגע במקרים של עברות מין, עבירות של גרימת חבלה חמורה ואלימות תוך שימוש בנשק או מכשיר מסוכן, ועבירות של התעללות נפשית בתוך ביה"ס. מנהל ביה"ס או איש צוות שהובא לידיעתו כי תלמיד זומם לבצע פשע מחויב להגיש תלונה למשטרה על פי חוק העונשין. גם אירוע של פרסום חומרים מיניים מחייב הגשת תלונה במשטרה על ידי מנהל המוסד. פעולות החובה והרשות שעל בעלי התפקידים בבית הספר לבצע במקרים אלו מפורטות בעמוד 57 לחוזר.

• חובת דיווח למשטרה על פי נוהל– ישנם אירועים המחייבים את המנהל או כל איש צוות אחר בהגשת תלונה למשטרה או לשירותי הרווחה על פי נהלי משרד החינוך (ולא על פי חוק), לדוגמא: איום וסחיטה, סחיטה על רקע מיני או דמי חסות, גרימת נזק בזדון, פריצה, הצתה ונשיאת נשק ומכשירים מסוכנים. כאשר הקטין הפוגע הוא מתחת לגיל 12, יופעל שיקול דעת בהתאם לנסיבות ולפי הצורך הפנייה תהיה לעובד סוציאלי לחוק הנוער. מגוון הפעולות שעל הצוות לנקוט בהן מפורטות בעמוד 55 לחוזר, חלקן פעולות חובה, וחלקן נתונות לשיקול דעתו של מנהל ביה"ס.

• אירועי אלימות שהדיווח עליהם נתון לשיקול דעתו של המנהל– קיימת חובת דיווח למפקח וניתן לדווח למשטרה או לעו"ס על אירועים כגון אלימות פיזית חוזרת ונשנית, אלימות חברתית חוזרת כגון חרם ובריונות, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני ועוד. טווח הפעולות של בעלי התפקידים בבית הספר באירועים אלו נתון לשיקול דעת הצוות החינוכי, כפי שמפורט בטבלה בעמוד 53 לחוזר.

• אירועי אלימות שלא חלה עליהם חובת דיווח כלל– במקרים של אלימות מילולית חמורה, לרבות אלימות מילולית בעלת אופי מיני, ואלימות פיזית שלא הצריכה טיפול רפואי בית הספר יכול לבחור בביצוע מגוון פעולות מתוך התגובות המוצעות בעמוד 52 לחוזר הנתונות לשיקול דעת הצוות החינוכי.

"אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון" עה/8(ב) אפריל 2015.

המידע המפורט בדף זה אינו מהווה יעוץ משפטי.

משרדנו ערוך למתן ייעוץ וליווי משפטי להורים ולמוסדות חינוך בעניין זה.

המידע בדף זה אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני.  לתיאום פגישת יעוץ אנא צרו קשר בטלפון 08-8539020 או במייל   office@kraz.co.il

הפוסט התמודדות עם אלימות בבית הספר הופיע לראשונה ב-ברוכים הבאים לקרן רז מורג.

הפוסט מיון וקבלת תלמידים לבתי ספר הופיע לראשונה ב-ברוכים הבאים לקרן רז מורג.