מדינת ישראל, כמעסיק ציבורי, מעריכה שרכישת השכלה על ידי עובדיה תיטיב עם איכות העבודה בשירות הציבורי. לפיכך, היא מעודדת עובדי מדינה לצאת ללימודים גבוהים על ידי קביעת תמריצים למי שמחזיק בתואר אקדמי.
לרבים מתמריצים אלה יש משמעות כלכלית במסגרת תנאי שכר ותנאי קידום בעבודה. בין ההטבות השונות הנובעות מתואר אקדמי מצויות, בין היתר: קיצור הזמן הנדרש לצורך קידום בדרגה, קביעת דרגות אישיות וצבירת ותק. כמו כן, במכרזים רבים למשרות בשירות הציבורי נדרש תואר אקדמי כתנאי סף.

הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל במשרד החינוך ממונה על מתן אישורי שקילות לתואר אקדמי מחו"ל לצרכי דירוג ושכר.

כיום גופים פרטיים ועסקיים שונים, כמו בנקים, מכללות ומוסדות נוספים, נעזרים במנגנון הקיים בגף הערכת תארים הפועל במשרד החינוך, לבדיקת תארים אקדמיים שנתקבלו מאוניברסיטאות מחו"ל. אותם גופים דורשים אישור שקילות לתואר אקדמי מחו"ל על מנת לדעת האם הוא שווה ערך לתואר ישראלי, לצרכי שכר. לפיכך בעלי תואר אקדמי מחו"ל אשר מעוניינים לעשות שימוש בתוארם האקדמי לצרכי שכר, בין אם לצורך קבלה לעבודה ובין אם צורך קביעת תנאי שכרם, נדרשים להציג בפני המעסיק הציבורי אישור שקילות מאת הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל.

ההסדרים הנוגעים לתארים האקדמיים של עובדים נקבעו בתקנון שירות עובדי מדינה (התקשי"ר) ובהסכמים קיבוציים. הגף להערכת תארים אקדמיים ודיפלומות מחו"ל שואב את סמכותו מכוחם.
הגף מוסמך להחליט בבקשות שקילות של תארים זרים בהשוואה לתארים ישראליים לצרכי דירוג ושכר, וסמכותו בעניין זה היא בלעדית.
בבסיס פעילות הגף מצוי עקרון השוויון, כללי הגף באים להבטיח כי עולה חדש שרכש השכלה גבוהה בחו"ל או ישראלי שבחר ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל יהיו בעלי זכויות שוות, לצרכי תעסוקה, לאלה של מקבלי תארים זהים בארץ. מצד שני, מבחני השקילות באים להבטיח גם שוויון כלפי מקבלי התואר בישראל. עליהם לדאוג כי תואר שנלמד בחו"ל יעמוד בדרישות אקדמיות מינימאליות הנהוגות בארץ כתנאי לקבלת אישור השקילות. רק כך, לא ייצאו מופסדים בוגרי אוניברסיאות בישראל לעומת בוגרי אוניברסיטאות זרות.

לכן, כאשר בוחן הגף להערכת תארים בקשת שקילות לתואר אקדמי מחו"ל, עליו לבחון בראש ובראשונה, האם התואר שנרכש בחו"ל עומד בקריטריונים בסיסיים הנדרשים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. הכללים נוגעים לכל סוגי התארים: ראשון, שני ושלישי בכל תחומי הדעת.

היוות שאין למדינה כל פיקוח על איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל, התנאי הבסיסי בו נדרש לעמוד כל תואר על מנת לזכות באישור שקילות הינו כי התואר נלמד במוסד מוכר להשכלה גבוהה בארצו. כלומר, בארץ המוצא בה ממוקם המוסד. לפיכך, מי שמתכנן להרשם ללימודים גבוהים במדינה זרה ומעוניין לברר האם התואר שירכוש יוכר לצרכי שכר, טוב יעשה אם ישלח בעניין שאלה מקדימה לגף הערכת תארים. זאת, על מנת לדעת האם המוסד בו הנכם מתעתדים ללמוד מוכר בארצו, והגף מודע להכרה זו.

בהתייחס לתארים ראשון ושני בוחן הגף את היקף השעות הנלמד, היקף נקודות הזכות והיקף הפטורים שניתנו בגין לימודים אקדמיים ושאינם אקדמיים, בהשוואה לנהוג בישראל. על היקף נקודות הזכות להיות דומה לזה הנלמד בישראל בתחום הדעת בו ניתן התואר.

כללי הערכת תואר שלישי מחו"ל שונים באופן מהותי בשל אופיו האחר של התואר. בהתאם לכללים אלה, על מגיש בקשת השקילות לעבור ראיון בפני שני מומחים מטעם הגף. במהלך הראיון נדרש הבוגר להראות כי הוא בקיא בעבודת הדוקטורט שכתב. בנוסף, על המומחים לחוות את דעתם בשאלה האם עבודת הדוקטורט עומדת בסטנדרטים הנדרשים במוסדות מוכרים בארץ המעניקים תואר שלישי, ושקולה לעבודת דוקטורט מהתחום הרלוונטי במוסדות ישראליים מוכרים.

לתארים שנלמדו בשיטת ה"למידה מרחוק" (Distance Learning) קיימת התייחסות מיוחדת בכללי הגף. מעבר לכללים הרגילים ביחס לתואר ראשון ושני חלים עליהם כללים נוספים. כך למשל, בוחנת ועדת מומחים מטעם הגף להערכת תארים ביחס לכל מוסד ומוסד האם הינו ערוך ומוכן ללמד בשיטת ה"למידה מרחוק" בהתאם לרשימת קריטריונים. בנוסף, בודק הגף באופן קפדני האם הבחינה המסכמת שנערכה בסיומו של כל קורס שנלמד ב"למידה מרחוק" עומדת בסטנדרטים הקשורים לטוהר הבחינות.

חשוב להבהיר, שאין לגף מעמד כלשהו בהכרת התארים במישורים אחרים. כך, להכרת הגף בתואר מסויים כשקול לתואר ישראלי, אין כל משמעות בתחום האקדמי במובן הצר, כגון לצורך לימודי המשך באוניברסיטה או בתחום העיסוק המקצועי, המותנה בקיום תארים כלשהם, כמו למשל בתחום הפסיכולוגיה.

כללים נוספים של הגף להערכת תארים מפורסמים באתר משרד החינוך.

אנו נשמח לעמוד לשירותכם ולייעץ לכם, בכל הקשור לבקשות שקילות תארים מחו"ל.